פעילות 'אורות חסד' לזכרו של חנן

חנן פורת, איש הרוח, ההתיישבות והפוליטיקה, היה מעל הכול איש של נתינה, חסד, אכפתיות ודאגה אמיתית לזולת.
הסמל העיקרי שייצג את החסד של חנן לחסד הוא מיזם "אורות חסד" השייך ל"תנועת אורות", שחנן הקים בשנת תשנ"ט, מפעל ענק הפועל כבר למעלה מעשרים שנה ודואג לאלפי משפחות.
המפעל הראשון שחנן הקים עם סיום כהונתו כחבר כנסת מטעם מפלגת תקומה, היה עמותת "תנועת אורות" ו"אורות חסד", בניהולו של נחי אייל. חנן לא היה מסוגל לשבת בביתו במנוחה כשבמדינה ישנם אנשים נזקקים.
במהלך עשרים שנות פעילותה של העמותה, חולקו במסגרת "אורות חסד" מאות אלפי חבילות מזון לנזקקים בכל רחבי הארץ. נציגים מכל רחבי הארץ אוספים את החבילות ומחלקים לכל משפחה במקום מגוריה. המשפחות הן כאלה שמוכרות על ידי גורמי הרווחה או על ידי אישי ציבור ורבנים. כך מצליחים להגיע להיקפים של אלפי חבילות בכל מבצע ומאות אלפי חבילות במהלך שנות פעילותה של "אורות חסד".
חנן אהב כל כך את עניין העיסוק בחסד ובמצוות הצדקה, כך שכשנערכנו להכנת החבילות למשלוח לקראת חגי תשרי או לקמחא דפסחא, היה מצטרף ובמו ידיו היה טורח לארוז את החבילות, להכניס את הבקבוקים, את מוצרי המזון, לעטוף את הכול, מתוך חיוך ושמחה. כך היה מפיח רוח שמחה במתנדבים ובאנשים שעסקו במלאכה וכך כיוון את כולם שיהיו שותפים במצווה הגדולה הזאת של החסד והנתינה לזולת.
חנן היה מקבל בקשות לעזרה וסיוע לחולים ולנזקקים. במסגרת שיעורים והרצאות שהעביר חנן, וקיבל עליהם שכר, היה מעביר את הסכומים לקרן צדקה שממנה הוא סייע לנזקקים באופן אישי. את הקרן שנקראה "קרן הצדקה של חנן פורת" ניהל נחי במסירות רבה, על פי הנחיותיו המדויקות של חנן. "נחי, תוציא שיק" היה חנן מורה לנחי, רושם לו את הסכומים ומנחה אותו למי להעביר את התמיכות שלו. וכך עד היום החשבון הזה קיים בבנק – בלי כסף.

קופת הצדקה בבית

"כחלק משמחת מצווה לקראת החגים היה אבא משתף אותנו במצוות צדקה בהידור" – מספר אמיתי פורת, בנו של הרב חנן זצ"ל – "הוא היה מלמד אותנו לתת צדקה לקופה גדולה שהיתה בבית ולמלא אותה עד תומה, ומאותה קופה לתת לבית הכנסת, באופן אישי וכמובן בהמשך גם לאורות חסד. לאבא היתה חשובה השותפות שלנו במצוות הצדקה בפועל ממש והשמחה הכרוכה בכך.
"אחד הדברים המרכזיים, שאבא היה חוזר עליו במיוחד לפני החגים, היה משפט מהלכות יו"ט של הרמב"ם, האומר כי מי שאוכל ושותה ואיננו משתף את העניים ואת מרי הנפש בסעודתו, אז זו שמחת כרסו ולא שמחת מצווה. דגש מיוחד נתן לפעילות אורות חסד לקראת החגים יחד עם הרצון שתהיה האפשרות לכל אדם להביא לביתו את כל צרכי החג".
חנן התנהג גם בחסד בממד הבין אישי: היה דואג לאלו שהיו להם מניעות ועיכובים במציאת הזיווג. לעיתים היה הדבר נראה משונה, אך חנן בכוחותיו הדלים התאמץ בחיפוש אחר זיווג לאותם מעוכבים. אחד מהאנשים בישיבת מקור חיים שהייתה בכפר עציון, מעיד על כך שחנן השקיע בו את כל כולו ולא נח עד שהוביל אותו לחופה. האכפתיות הזאת הייתה מאד יקרה ללִבו.
ואמיתי מוסיף: "אבא חיפש בחסד את החיבור שבין האדם היחיד לבין זולתו, באופן שמבטא בעצם את החריגה של האדם מעצמו ואת החיבור העמוק שיש בין כולנו במעגלים השונים, במעגל של עם ישראל, במעגל של האדם בכלל ובמעגל שבין האדם להקב"ה – אל השורש המאחד בעם ישראל. אני חושב שזה היה דבר מרכזי מאוד אצלו".

'מאמין וזורע': הלוואה שהפכה לתרומה לחקלאי גוש קטיף

ערב עקירת גוש קטיף וגירוש המתיישבים, הגה חנן את קרן 'מאמין וזורע'. הוא אסף כספים מהציבור הרחב שמטרתם היתה לממן את הפעילות החקלאית של תושבי הגוש בחקלאות עד היום האחרון. וכך החקלאים שנטעו וזרעו והמשיכו לעבד את אדמתם עד לגירוש עצמו ממש. הם פעלו כי ידעו שהקרן תיתן להם את הגיבוי הכלכלי במקרה שהגירוש יתרחש – כפי שאכן קרה. כשחנן גייס את הכספים, הוא הודיע לציבור: " היום אתם נותנים את הכסף שלכם כהלוואה. היה וחלילה יקרה גירוש ההלוואה שלכם תהפוך לתרומה. היה והגירוש יתבטל הכסף יחזור לבעליו והחקלאים יוכלו להמשיך ולהפריח את אדמתם".

אומר נחי אייל: "כך לימד אותנו חנן בכל התנהלותו ומהלך חייו, שחסד ותורה זה אותו דבר. חנן חי חיי תורה שהם חיי חסד וחיי חסד שהם חיי תורה.

"ואם הייתי חושב מה נוכל לעשות כדי להמשיך את דרכו של חנן, 

שלא היה חפץ במצבה גדולה או בכיכר ענקית שתיקרא על שמו, אלא דווקא להמשיך בדרך החסד, ולהוסיף אור וטוב לזולת. ואני מאמין שדרך זו תסב לו נחת רוח במרומים. 

אני קורא לכם בואו תצטרפו אלינו לאורות חסד ולתת כתף למפעל הענק הזה שמסייע לנזקקים".