ואלו תולדות חייו

לא היה דבר סמלי יותר בשביל חנן פורת ז"ל, מאשר לעלות השמיימה שבין כסה לעשור, בין יום תרועה ליום הדין. חנן הלך לעולמו זמן קצר אחרי שבכפר עציון חגגו 44 שנים לעלייתם המחודשת על הקרקע, מעשה שהוא היה היוזם והמוביל והרוח החיה בו. ובאופן לא פחות סמלי, נפטר חנן ביום פטירתו של אביו יוסף ז"ל, ממקימי כפר עציון בתש"ח.

ואלו תולדות חייו – בקצרה.

עלומים

ילדי כפר עציון תש"ה. חנן שני מימין. צילום: ארכיון כפר עציון.

ח' בכסלו תש"ד, 12 בדצמבר 1943 – לידה בכפר פינס. 

סוף תש"ד – משפחת פורת, שלומית, יוסף וחנן בן החצי שנה, מתאחדת בקיבוץ כפר עציון שזה אך הוקם בין בית לחם לחברון. 

כ"ג בטבת תש"ח, 5 בינואר 1948 – נשות וילדי כפר-עציון מתפנים למנזר רטיסבון בירושלים. 

ד' באייר תש"ח, 13 במאי 1948: "מלכה נפלה" – נפילת גוש עציון.

קיץ תשי"ג – פירוק קבוצת כפר עציון ביפו. משפחת פורת חוזרת לכפר פינס.

תשט"ו-תשי"ט – תלמיד ישיבת כפר הרא"ה.

תשי"ט-תשכ"ב – תלמיד ישיבת כרם ביבנה. שירות צבאי ב'הסדר'.

תשכ"ה – תשכ"ז – תלמיד ישיבת 'מרכז הרב'.

כפר עציון

במדי צה"ל בקבר רחל, מיד אחרי מלחמת ששת הימים. אלבום המשפחה.

אייר תשכ"ז – מלחמת ששת הימים. חנן ממשחררי ירושלים. שחרור גוש עציון.

כ"ח בסיון תשכ"ז – בני כפר עציון מחליטים לשוב לכפר עציון.

כ' באלול תשכ"ז, 25 בספטמבר 1967 – ראש הממשלה לוי אשכול מאשר להקים מחדש את כפר עציון: "נו קינדערלאך, רוצים להתפלל בראש השנה? תתפללו". 

כ"ב באלול תשכ"ז, 27 בספטמבר 1967 – הקמת כפר עציון. 

י"ד בתמוז תשכ"ח, 10 ביולי 1968 – ישיבת 'הר עציון' נפתחת ביוזמתו של חנן.

י"ב בתשרי תש"ל – חנן נושא לאישה את רחל חובב, בת משואות יצחק, בתה של דינה, שהיתה הגננת של חנן. לזוג נולדו במשך השנים עשרה ילדים: אפרת, אמיתי, רועי, תרצה, אמנה, אורי, יהונתן, צביה, איילת, יחיעם (מימי). רחל וחנן גם אימצו ילדה, מספר 11: ליז.

חנן ורחל בחתונתם. ארכיון כפר עציון

חול המועד סוכות תשל"א – סימפוזיון ראשון בכפר עציון של ארגון "גשר" להידברות בין דתיים וחילוניים. השיחות יניבו לימים את הספר "את ענת אנוכי מבקש".

גוש אמונים וההתיישבות בשומרון

הריקודים בסבסטיה אחרי השגת ההסכם עם הממשלה. משה מילנר, לע"מ

י' בתשרי תשל"ד, 6 באוקטובר 1973 – פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

כ"ד בתשרי תשל"ד, 20 באוקטובר 1973 – חנן נפצע קשה במבואות איסמעיליה ממערב לתעלת סואץ.

י"ט בטבת תשל"ד, 8 בינואר 1974 – פגישה ראשונה בביתו של הרב חיים דרוקמן במרכז שפירא, להקמת תנועה אידיאולוגית נאמנת ארץ ישראל. 

ז' בשבט תשל"ד, 30 בינואר 1974 – הקמת גוש אמונים במפגש בחדר האוכל של כפר עציון. 

כ' באייר תשל"ד, 27 באפריל 1974 – הקמת מושב קשת בגולן, היישוב הראשון שהקים גוש אמונים. 

ט"ו בסיון תשל"ד, 5 ביוני 1974 – ניסיון התנחלות ראשון של גרעין 'אלון מורה' בתמיכת גוש אמונים, במחנה חורון, מדרום מזרח לשכם. צה"ל פינה את המתיישבים מהנקודה כעבור שלושה ימים.

ו' באב תשל"ד, 25 ביולי 1974 – ניסיון התנחלות שני של הגרעין בתמיכת גוש אמונים, בסבסטיה בשומרון.

מוצאי שמחת תורה, כ"ב תשרי תשל"ה, 9 באוקטובר 1974 – "מבצע הקפות", ניסיונות עלייה של שלושה יישובים: שילה, יריחו ונבי צאלח. הפעילות נכשלה. כל המקומות פונו בידי צה"ל. 

ט' באייר תשל"ה, 21 באפריל 1975 – הקמת יישוב ראשון בבניין. חנן משכנע את שר הביטחון פרס להשאיר את המקום ומעניק לו את שמו: עפרה.

נר שני של חג החנוכה תשל"ו – מבצע התנחלות שמיני של גוש אמונים, שוב בסבסטיה.

ג' בטבת תשל"ו, 7 בדצמבר 1975 – 'פשרת קדום'. הממשלה מאשרת הקמת יישוב יהודי ראשון בשומרון במחנה הצבאי בקדום (כיום היישוב קדומים).

כ"ט באייר תשל"ז, 17 במאי 1977 – ה"מהפך" הראשון, לראשונה הליכוד מגיע לשלטון. מנחם בגין נבחר לראשות הממשלה.

ערב חג הסוכות, י"ג בתשרי תשל"ח, 25 בספטמבר 1977 – מנחם בגין מציע  לגוש-אמונים "התיישבות בתוך מחנות צבא". גוש-אמונים מקבל את ההצעה בלב כבד. נפתחת הדרך להתיישבות יהודית בכל השומרון.

ט' בכסלו תשל"ח, 19 בנובמבר 1977 – ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל. מתחיל המו"מ לשלום בין ישראל ומצרים.

 

צעדים ראשונים בפוליטיקה

בכנסת עם השר יובל נאמן. יעקב סער, לע"מ.

ט"ז באלול תשל"ח, 18 בספטמבר 1978 – ישראל ומצרים חותמות על הסכם קמפ-דייויד לשלום בין שתי המדינות, במסגרתו היא תיסוג נסיגה מלאה מסיני, ייעקרו כל היישובים היהודיים בחבל ימית ובאופירה, ותוחל אוטונומיה פלשתינית ביהודה ושומרון.

י"א בתשרי תשל"ט, 12 באוקטובר 1978 – הקמת מועצת יש"ע.

כ"ט בשבט תשל"ח, 7 בפברואר 1978 – מחלקת ההתיישבות של גוש אמונים הופכת לתנועת ההתיישבות 'אמנה'.

חול המועד סוכות תש"ם, י"ז בתשרי, 7 באוקטובר 1979 – כנס היסוד של תנועת התחייה נערך בבנייני האומה בירושלים. 

כ"ח בסיוון תשמ"א, 30 ביוני 1981 – הבחירות לכנסת העשירית. תנועת 'התחיה' מקבלת שלושה מושבים. חנן נבחר לראשונה לכנסת.

 

חורף-אביב תשמ"ב, 1982 – המאבק נגד הנסיגה מימית. חנן עובר לגור בימית.

ג' באייר תשמ"ב, 26 באפריל 1982 – השלמת הנסיגה הישראלית מסיני. 

ג' באדר ב' תשמ"ד, 7 במרס 1984 – חנן פורש מ'התחייה', ובאופן חריג ולא מקובל אצל פוליטיקאים מתפטר לא רק מהמפלגה אלא גם מהכנסת, בנימוק שהמנדט אינו שלו אישית אלא של המפלגה. 

אייר תשמ"ג, מאי 1983 – הקמת תנועת 'מורשה'. 

כ"ג בתמוז תשמ"ג, 23 ביולי 1984 – הבחירות לכנסת ה-11. 'מורשה' מקבלת שני מנדטים. חנן שהוצב במקום הרביעי לא נבחר לכנסת. 

חשוון תשמ"ה, נובמבר 1984 – חנן מתחיל ללמד בישיבת הקיבוץ הדתי, תחילה יום אחד בשבוע ובהמשך במשרה מלאה בתוכנית השילוב – תוכנית ששילבה תלמוד תורה ושירות צבאי מלא של שלוש שנים.

 

בחזרה לכנסת

בתקופת המאבק נגד הסכם אוסלו – מכין בעצמו את אחד השלטים

ל' בניסן תשמ"ח, 17 באפריל 1988 – הבחירות הפנימיות לרשימת המפד"ל לכנסת. חנן במקום השלישי. 

כ"א בחשון תשמ"ט, 1 בנובמבר 1988 – הבחירות לכנסת השתים-עשרה. המפד"ל זכתה בחמישה מנדטים: חנן חוזר לכנסת. 

תשמ"ט, 1989 – חנן מקים את 'ישיבת אורות' בהר הזיתים, ומייסד את עמותת מעגלי אורות. 

י"א בשבט תשנ"ב, 16 בינואר 1992 – מולדת והתחייה פורשות מממשלת שמיר, ימים ספורים לאחר שמפלגת צומת פרשה ממנה. הכנסת מחליטה להקדים את הבחירות.

כ"ד בסיון תשנ"ב, 23 ביוני 1992 – הבחירות לכנסת השלוש-עשרה. רבין נבחר לראשות הממשלה. המפד"ל עם הליכוד באופוזיציה. 

כ"ז באלול תשנ"ג, 13 בספטמבר 1993 – הסכם אוסלו בין ישראל ואש"ף נחתם בטקס ראוותני בבית הלבן בוושינגטון. ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לוחץ את ידו של יאסר ערפאת. 

חג פורים תשנ"ד – ד"ר ברוך גולדשטיין רוצח 29 ערבים במערת המכפלה. חנן פורת מגיע לכנס חירום בקרית ארבע ומברך את הנוכחים באופן טבעי בברכת "פורים שמח", ומיד לאחר מכן מביע זעם ותימהון על הרצח. בכתבה שמשודרת באותו ערב בערוץ השני, כתבתה של רינה מצליח, נראות רק אותן ‏עשרים שניות שבהן מברך חנן את כולם ב"פורים שמח". המסר השקרי אותו ביקשה להעביר לצופים היה ברור: חנן פורת כאילו שמח על הטבח.

כ"ג באייר תשנ"ד, 4 במאי 1994 – בקהיר נחתם הסכם הנסיגה הראשון, הסכם עזה-יריחו. נכשל הניסיון להשאיר את בית הכנסת 'שלום על ישראל' ביריחו והישיבה הפועלת בו, בשליטה ישראלית. הישיבה ממשיכה לפעול בשטח בשליטת הרשות הפלשתינית. 

י"ט באדר א' תשנ"ה, 19 בפברואר 1995 – מתחילה לפעול הישיבה בקבר רחל.

 

ד' בתשרי תשנ"ו, 28 בספטמבר 1995 – נחתם הסכם אוסלו ב'. חנן מצליח להציל את קבר רחל ולהשאירו בשליטה ישראלית. 

מוצאי שבת, אור לי"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995 – רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.  חנן מקבל את הבשורה בקבר רחל.

י"א בסיוון תשנ"ו, 29 במאי 1996 – הבחירות לכנסת הארבע-עשרה. בנימין נתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה בבחירה ישירה, ומביס את שמעון פרס. 

י"ג בתשרי תשנ"ז –  קרבות בין צה"ל לכוחות הפלשתינים, שנודעות בשם "קרבות מנהרת הכותל". נתניהו בוחן אפשרות לפנות את קבר יוסף אחרי שבקרב נהרגו שישה חיילי צה"ל. חנן מגיע ללשכת ראש הממשלה במאמץ לשכנע לא לפנות את האתר. לבסוף נותר המקום בידי צה"ל, בזכות אלוף פיקוד המרכז עוזי דיין.

כ"ד באדר ב' תשנ"ז, 2 באפריל 1997 – חנן טס לאדיס אבבה בירת אתיופיה, לביקור בן חמישה ימים אצל שלושת אלפים בני קהילת ביתא ישראל. בעקבות הביקור פועל חנן להעלאת בני הקהילה ארצה.

כ"ב בטבת תשנ"ח, 20 בינואר 1998 – בעקבות פטירתו של מנהיג המפד"ל, סגן ראש הממשלה ושר החינוך זבולון המר ז"ל, מתחוללים שינויים משמעותיים במפד"ל. חנן מתמנה ליו"ר ועדת החוקה.

 

יש חיים אחרי החיים הציבוריים

חנוכת מיזם 'מאמין וזורע' בגוש קטיף, לפני העקירה. צילום: מוכי בטר.

ג' בחשוון תשנ"ט, 23 באוקטובר 1998, נחתם הסכם וואיי פלנטיישן שקבע כי 13 אחוזים משטח יהודה ושומרון יימסרו לשליטה פלשתינית. 

ט"ז בטבת תשנ"ט, ‎4 בינואר ‎1999 – הכנסת הארבע-עשרה מתפזרת. 

ה' באדר תשנ"ט, 21 בפברואר 1999 – הבחירות הפנימיות במפד"ל. חנן מודח מהרשימה. 

ט"ז באדר תשנ"ט, 2 במרס 1999 – חנן וצבי הנדל מודיעים על פרישתם מהמפד"ל ועל הקמת סיעה עצמאית בשם "אמונים". שבוע אחר כך מתאחדות סיעות תקומה ואמונים בהנהגת חנן, תחת השם תקומה.

כ"ו באדר תשנ"ט, 14 במרס 1999 – תקומה חרות ומולדת מתאחדות למפלגה אחת בשם 'האיחוד הלאומי'. בני בגין הוצב במקום הראשון ברשימה, גנדי הוצב במקום השני, וחנן במקום השלישי. 

ב' בסיוון תשנ"ט, 17 במאי 1999 – הבחירות לכנסת החמש-עשרה. אהוד ברק זכה ברוב מדהים בבחירה הישירה לראשות הממשלה. האיחוד הלאומי מקבל ארבעה מנדטים. 

ח' בחשוון תש"ס, 18 באוקטובר 1999 – חנן מתפטר מהכנסת כדי להכניס את צבי הנדל, בפעם השנייה בתולדותיו הוא מוותר על כהונת חבר כנסת מסיבות מצפוניות.

תש"ס, 1999 – חנן מקים את "תנועת אורות" ברוח חזונו של הרב קוק, שמטרתה הפצת תורה בישראל. 

כסלו תש"ס – חנן מקים את עמותת "אורות חסד".

י' בשבט תשס"ד, 2 בפברואר 2004 – ראש הממשלה אריאל שרון מודיע בריאיון לעיתון "הארץ", כי החליט לפנות את כל יישובי גוש קטיף עד האחרון שבהם ועוד ארבעה יישובים בצפון השומרון, כ"התנתקות חד-צדדית".

המאבק על גוש קטיף: חנן קובע את הסיסמה "יש לנו אהבה והיא תנצח".

חנן מקים את קרן "מאמין וזורע", לטובת חקלאי גוש קטיף. 

תפילת ערבית, אחרי שהתגלתה מחלתו. לידו חברו לקיבוץ מבני כפר עציון הרב אליישיב קנוהל זצ"ל ויבדל"א הרב יעקב אריאל. צילום: חגי הוברמן

 

י"ד באב תשס"ה – עקירת נווה דקלים. חנן בין האחרונים שיצאו מבית הכנסת של נווה דקלים, נגרר בידי השוטרים.

פורים תש"ע – בראשו של חנן מתגלה גידול ממאיר. 

כ"ו באייר תשע"א, 30 במאי 2011 – חנן מקבל את פרס מוסקוביץ' לציונות.

 

ו' בתשרי תשע"ב – חנן נלקח לבית עולמו.