"אֹהֵב טְהָר לֵב"

אני ניגש בדחילו ורחימו ללמד מסילת ישרים של הרמח"ל, גם בהיבט האישי, גם בהיבט של כפר עציון וגם בהיבט של ראייה כוללת שעוד נעמוד עליו. 

"בדחילו ורחימו" הכוונה: 'ביראה ובאהבה'. אגב, זכיתי באמת ללימוד מסילת ישרים עוד כמורשת בית סבא: סבא שלי, סבא אריה בן צבי, היה נוהג לומר: כדי להתעורר בבוקר ולקום גיבור כארי ורץ כצבי לעשות רצון אבי שבשמים, אני זקוק לשתי מקלחות: מקלחת אחת ברותחין, ומקלחת אחת בצוננים. בצוננים – כפשוטו. הוא היה קם בארבע בבוקר ומתקלח במים קרים-קרים, בחורף ובקיץ. ואחר כך  היה יושב ללמוד מסילת ישרים, שזו הייתה מקלחת הרותחים. במשך שנים היה לומד פעם ועוד פעם, חוזר שוב ושוב, ואומר לנו מידי פעם בפעם דברים בעניין. 

כשהגעתי לגיל בר-מצוה קיבלתי מסבא וסבתא מתנה – ספר "מסילת ישרים". במשך שנים לא הכרתי בערכו של הספר הנפלא הזה, אבל בשנים האחרונות אפשר לומר שאני משתדל לאחוז במנהגו של סבא. איני יכול לומר שאני מתקלח בצוננים לגמרי, אבל אחרי החמים אני פותח את הקרים עד הסוף, ומשתדל ללמוד כל יום פרק במסילת ישרים. 

אגב, קבלתי על עצמי, בלי נדר, לסיים מסילת ישרים בין פסח לבין כ"ו באייר, שזה יום הסתלקותו של הרמח"ל, ממש עוד עשרה ימים מהיום! וסימנך: "מידת יסוד שביסוד"!

על ספר 'מסילת ישרים' אפשר לומר באופן פרדוקסלי שהוא "גאוני בפשטותו", גאוני בגלל הפשטות שלו. אבל אל תטעה אותנו הפשטות שלו, כי בתוך הפשטות מסתתרים מעמקים, שננסה כפי מידת יכולתנו להעמיק בהם, ולעיתים נדע גם שלא את הכול אנחנו מבינים עד תום.

שלושתם היו מושפעיו

הרמח"ל היה איש אשכולות שהיקף התעניינותו וידיעותיו חורגים הרבה מגבולותיו של רב או חוקר בזמנו ובזמנים רבים לפניו ולאחריו. ייחודו התבטא בכך ששלושת הזרמים המרכזיים ביהדות באותם זמנים של סוף המאה ה-18, שעיצבו את דמותה במאה ה-19 כולה – החסידות מזה, ההתנגדות מזה (או, אם תרצו, תנועת המוסר של ר' ישראל סלנטר), וההשכלה מזה – הושפעו השפעה עצומה מיצירתו. 

ההשכלה הושפעה מיצירותיו הדרמתיות. הרמח"ל נחשב בעני רבים מחוקרי הספרות כראש הספרות והשירה המודרנית. במחזות שלו, כמו שמשון הגיבור, לישרים תהילה או מגדל עוז, הוא קנה את עולמו. לא מזמן אפילו הוצגה בירושלים הצגה המתבססת על יצירתו.

החסידות נטלה בעיקר את ספרי הקבלה של הרמח"ל, והם היו לה יסודות לכל תפיסת העולם החסידית-קבלית, שתירגמה את הקבלה מספירות למידות, ואולי עוד נעמוד על זה קצת. הספר "קל"ח פתחי חכמה", הוא אחד מספרי היסוד של הרמח"ל. דרך אגב, הספר יצא בהוצאה חדשה, עם פירושו של הנזיר, ר' דוד הכהן, שהיה כל ימיו דבוק ברמח"ל. יש לי כאן גם את ספרו של הנזיר "קול הנבואה", או אם תרצו "ההיגיון העברי השמעי", אחד הספרים העמוקים ביותר שנכתבו בתורת הסוד. הוא לא מוכר לאנשי האקדמיה די הצורך, ועולה על מחקריהם לאין ערוך. הנזיר רואה בשתי הדמויות של מאות השנים האחרונות, הרמח"ל מזה והרב קוק מזה, את מעצבי תורת הסוד לדורנו. ובכן – חצי הספר מוקדש לרמח"ל. וגם בספרי אורות הקודש על הרב הוא מראה את היחס שבין שניהם. הרב קוק העריך מאוד את הרמח"ל, והיה הולך תמיד עם "קיצור מסילת ישרים". בעלי החסידות הושפעו מתורתו של הרמח"ל, ומהספר "קל"ח פתחי חכמה", המסכם את כל תורת הקבלה לימינו.

ואילו המתנגדים וכל תנועת המוסר, תנועתו של הרב ישראל סלנטר – מי שמכיר את ישיבות קלן, חברון וסלובודקה, ואת ההשפעה האדירה שהייתה לה, בעיקר בליטא ובסביבותיה, כל אלה ראו בספר "מסילת ישרים" את ספר ההנחיה, ואמרו שכמו השולחן ערוך בהלכות – כך מסילת ישרים במידות ובבניין האישיות. וזה לא מתחיל מתנועת המוסר, אלא עוד מהגאון מווילנא, שאמר שאילו היה הרמח"ל חי בדורו היה הולך אליו ברגל כדי לשמוע ממנו מוסר. וכשהגיע אליו הספר 'מסילת ישרים' הוא לבש בגדי חג כדי לקנות את הספר. ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון, אומר: "מסילת ישרים יהא מנהלך".

אם כך, אנחנו רואים את העובדה ששלושה זרמים שבעצם היו צרים זה לזה – החסידות, ההתנגדות וההשכלה, שרבו ביניהם על כל דבר – התאחדו סביב הרמח"ל. זו תופעה מופלאה שבאמת מצוינת על ידי בעל האנציקלופדיה התלמודית כביטוי לייחודו של הרמח"ל.

אבל אם אנו סבורים שעובדה זו מלמדת על היחס שלו זכה הרמח"ל בחייו, אז תנוח דעתכם. אין כמעט איש בתולדות ישראל של הדורות האחרונים שסבל רדיפות וצרות וייסורים כמו הרמח"ל, ואני אומר את זה, כי יהודי פשוט שלומד מסילת ישרים חושב לעצמו שמחבר ה'מסילה' הוא ודאי איזה זקן חכם שלמד הרבה תורה, ישב בישיבה וכתב. ולא היא. כבר העובדה שנפטר בגיל 40 ממגפה בעכו עם אשתו ובנו, והעובדה שכבר מגיל 20 הוא סובל רדיפות שנמשכות כעשרים שנה, מיטלטל ממקום למקום – מלמדת שהדברים היו אחרים.